הורים יקרים שלי, רציתי לומר לכם שלמילים שלכם כלפיי יש כוח ומשמעות, והן משפיעות מאוד על עיצוב הביטחון העצמי שלי, בריאותי הנפשית והשקפת עולמי.

כל מילה שיוצאת לכם מהפה יכולה להשפיע עליי יותר ממה שאתם מאמינים, למשל:

כשאומרים לי “תהיה בשקט” או “תשתוק” זה מרגיש ממש לא נעים ומאוד מעליב. אני מרגיש שמזניחים את הצורך שלי לתקשר ולהביע את עצמי. זה עלול לגרום לי להרגיש שאני מפריע או שאני לא חשוב. זה כמו שאומרים לי שאני עושה משהו לא בסדר בלי להסביר לי למה, וזה ממש מבלבל אותי. זה גורם לי להרגיש שאני צריך פשוט להפסיק לדבר בכלל וזה לא עוזר לי להבין איך להתנהג יותר טוב. לפעמים, כשהעייפות מכריעה אותי, אני פשוט מתקשה לבטא את עצמי, ואז מילים כמו “תשתוק” רק מחריפות את התחושה. 

אבל אם יגידו לי: “תוכל לדבר בקול שקט יותר בבקשה?” זה מרגיש הרבה יותר נחמד ומתחשב. אני מבין שאני יכול להמשיך לדבר, רק בשקט. זה מלמד אותי איך להתנהג בסביבה מסוימת ומראה לי שאתם מקשיבים לי. זה נותן לי להבין מה בדיוק אני צריך לעשות אחרת, ובדרך טובה. אני מרגיש שמבינים אותי ושגם לי יש מקום להביע את עצמי, רק בצורה שקטה יותר שמתאימה לסיטואציה. זה הרבה יותר קל לי להשתפר ככה, כי אני יודע בדיוק מה מצפים ממני ואיך אני יכול לעזור.

כשאומרים לי “איזה בלגן!” אני מרגיש כאילו אומרים לי שעשיתי משהו לא בסדר וזה מכניס אותי ללחץ. אני חושב שאתם כועסים עלי, וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי. זה גורם לי להרגיש אשמה כאילו כל הכיף שעשיתי הוא בעצם טעות. אני מרגיש שאני לא טוב בלשמור על סדר ושזה ממש קשה לי. לפעמים, כשהעייפות מכה, קשה לי לשמור על סדר, ואז אני צריך את העזרה שלכם.

אבל אם יגידו לי “:זה נראה ממש כיף! איך לדעתך נוכל לנקות את זה עכשיו?” זה גורם לי להרגיש הרבה יותר טוב. זה כאילו מבינים שעשיתי משהו שכיף לי ושזה בסדר. זה גם עוזר לי להבין שצריך לסדר אחרי המשחק, אבל בצורה חיובית ושיתופית. זה נותן לי הרגשה שאני יכול לחשוב על פתרונות ושאני מסוגל לעזור ולשמור על הסדר. אני מרגיש שמשתפים אותי ומעודדים אותי לקחת אחריות בצורה כיפית. כשהורים אומרים שזה נראה כיף ושואלים איך אפשר לנקות, אני מרגיש שמעריכים את מה שעשיתי ושאני חלק מהפתרון. זה נותן לי תחושת אחריות ושיתוף פעולה.

כששואלים אותי “את/ה צריכ/ה עזרה?” אני מרגיש שזה כאילו חושבים שאני לא יכול לבד. זה יכול לגרום לי לפקפק בעצמי ולהרגיש שאני לא מספיק טוב. 

אבל אם יגידו לי: “אני כאן כדי לעזור לך אם את/ה צריכ/ה אותי” זה מרגיש הרבה יותר טוב. זה מראה לי שיש לי תמיכה, אבל גם נותן לי את האפשרות לנסות לבד קודם. זה עוזר לי להרגיש שאני יכול להתמודד עם דברים בעצמי, אבל שאם אני צריך עזרה, תמיד יש מישהו שם בשבילי. זה נותן לי ביטחון לנסות ולעשות דברים בעצמי, כי אני יודע שיש לי גב.

כשאומרים לי “כבר הסברתי לך איך לעשות את זה”, אני מרגיש רע. אני מרגיש שנכשלתי ושאני לא מצליח לזכור או להבין כמו שצריך. זה מרגיש כאילו מאשימים אותי שאני לא מצליח להבין או שאני שוכח כל הזמן. זה גורם לי להרגיש שאני לא טוב בזה ושאין לי סיכוי להצליח. במיוחד כשאני מותש בגלל שינה לא מספקת, קשה לי להתרכז ולזכור.

אבל אם יגידו לי: “בוא/י אני אראה לך דרך נוספת” זה גורם לי להרגיש הרבה יותר טוב. זה נותן לי תחושה שיש עוד דרכים לנסות ושלא ויתרו עלי. זה מעודד אותי להמשיך לנסות ולהבין שיכול להיות שיש כמה פתרונות לכל בעיה. זה מראה לי שיש תמיכה ושזה בסדר לא לדעת הכול מיד. זה עוזר לי להרגיש פתוח יותר ללמוד ולנסות שוב. 

כששואלים אותי “אני צריכ/ה להפריד ביניכם?”, אני מרגיש כאילו מאיימים עלי בעונש. זה גורם לי להרגיש שאני לא בסדר ושאני עומד להיענש. זה מפחיד וזה גורם לי להיות לחוץ וחרד. בפרט כאשר אני מותש ואינני מסוגל להתמודד עם מצב זה.

אבל אם יגידו לי: “יכול להיות שאתם צריכים הפסקה?” זה מרגיש אחרת לגמרי. זה נותן לי הזדמנות לחשוב על מה שאני מרגיש ואם אני צריך זמן להירגע. זה עוזר לי לקחת אחריות על הרגשות שלי ועל איך שאני מתנהג ולהבין אותם. אני מרגיש שמבינים אותי ושנותנים לי אפשרות להירגע לבד, וזה הרבה יותר נעים ומכבד. זה מלמד אותי להרגיע את עצמי. בכי תכוף, במיוחד בתינוקות, יכול להצביע על עייפות או צורך במנוחה.

כשאומרים לי “תפסיק/י לבכות!”, אני מרגיש שאני לא יכול להביע את הרגשות שלי ושאסור לי להרגיש עצוב או כועס כי זה לא בסדר. זה גורם לי לחשוב שהרגשות שלי לא חשובים ושאני לא בסדר אם אני בוכה. במיוחד כאשר אני מותש ועייף ומתקשה להפחית את הבכי.

אבל אם יגידו לי: “זה בסדר לבכות”, זה מרגיש אחרת לגמרי. זה אומר לי שמבינים אותי ושזה בסדר להרגיש מה שאני מרגיש ושזה בסדר להרגיש רע לפעמים. זה עוזר לי להרגיש שאני יכול להביע את הרגשות שלי ושיש מי שמקשיב לי. זה עוזר לי ללמוד לבטא את הרגשות שלי בצורה בריאה ונותן לי ביטחון להבין ולעבד את הרגשות שלי בצורה טובה יותר.

כששואלים אותי “יש לך שאלות?”, אני מרגיש לפעמים שזה מפחיד כי אני לא בטוח אם אני צריך לשאול ומה בדיוק לשאול. אני לפעמים מרגיש שזה קשה מדי לענות. זה מרגיש רחב מדי ולא ברור, וזה עלול לגרום לי להתבייש או לפחד לשאול שאלות. לפעמים, עייפות פוגעת ביכולת שלי להבין ולשאול שאלות.

אבל אם יגידו לי: “אילו שאלות יש לך?” זה מרגיש הרבה יותר טוב ונוח כי אני יודע שמצפים ממני לשאול. זה נותן לי תחושה שמבינים שיש לי שאלות וזה בסדר לשאול. זה מעודד אותי לחשוב על מה שאני לא מבין ולבקש הבהרה בלי להרגיש טיפש או נבוך. זה עוזר לי לבטא את הסקרנות שלי ולהרגיש יותר בטוח לשאול וללמוד יותר.

כששואלים אותי “את/ה בסדר?”, אני מרגיש שאני צריך להעמיד פנים שהכול בסדר גם אם זה לא נכון. אני מרגיש כאילו רק רוצים לדעת אם אני בסדר או לא. זה לא תמיד נותן לי אפשרות להסביר איך אני באמת מרגיש, וזה מרגיש קצת שטחי. לפעמים, עייפות מוגזמת גורמת לי להראות לא בסדר.

אבל אם ישאלו לי: “איך את/ה מרגיש/ה?” זה מרגיש שונה לגמרי. אני מרגיש שאכפת לכם באמת ממה שאני עובר ומה שאני מרגיש. זה מעודד אותי לדבר על הרגשות שלי ולהסביר מה עובר עלי. זה גורם לי להרגיש שמקשיבים לי ושאני חשוב, ושיש לי מקום לבטא את כל מה שאני מרגיש, ושאני יכול לדבר על מה שמציק לי ולא רק אם אני בסדר או לא. בכי יכול להעיד על מצוקה, ולכן חשוב להבין את מקורו.

כשאומרים לי “זה לא כזה קשה”, אני מרגיש שאני לא מספיק טוב אם קשה לי ואני לא מצליח לעשות את זה. זה גורם לי להרגיש טיפש או שאני לא מסוגל להתמודד עם המטלה. במיוחד במצבי עייפות קיצוניים.

אבל אם יגידו לי: “את/ה יכול/ה לעשות דברים קשים”, זה מרגיש הרבה יותר טוב. זה נותן לי תחושה של ביטחון ושאני באמת יכול להתמודד עם אתגרים. זה מעודד אותי לנסות ולהתגבר על הקושי, ולפתח חוסן נפשי וגישה חיובית לגבי אתגרים. אני מרגיש שמאמינים בי וביכולות שלי, וזה עוזר לי להאמין בעצמי יותר.

כשאומרים לי “אנחנו לא מדברים ככה!” אני מרגיש שנוזפים בי ושאני מקבל ביקורת על איך שאני מדבר. זה גורם לי להרגיש לא טוב ושאני לא יודע איך לדבר נכון ואני לא מבין מה עשיתי לא בסדר.

אבל אם יגידו לי: “תשתמש/י במילים יפות יותר בבקשה”. זה מרגיש אחרת. זה נותן לי הבנה ברורה של מה מצפים ממני. זה מעודד אותי להשתמש במילים יפות ולהיות יותר מתחשב ב איך שאני מדבר. זה עוזר לי ללמוד לתקשר בצורה מכבדת ומראה לי שאכפת לכם איך אני מדבר ואיך אני מתייחס לאחרים. אני מרגיש שמכירים בי ונותנים לי כלים להשתפר. וזה עוזר לי לפתח כישורי תקשורת טובים יותר.

לבחירת המילים שלכם איתי יש השפעה מכרעת על התפתחותי הרגשית והחברתית. בחירת המילים הנכונות, המעודדות, שינוי קטן במילים יכול לעשות הבדל גדול בבניית תחושת המסוגלות והביטחון העצמי שלי ולעזור לי לפתח תחושת ערך עצמי וביטחון, ללמוד להתמודד עם רגשותיי ולתקשר בצורה בריאה ומכבדת, ולגדול בצורה בריאה ומאושרת.